Tag Archives: קהילה

עוד מסיבה אקולוגית קסומה

שוב קפצנו למים,
יהי אשר יהי…
בהתארגנות רגועה וחסרת יומרות,
ושוב הופתענו לטובה…
כפי שקרה פעם אחר פעם.
התקבצו להן הא~נשים המתאימות/ים ועשו את הקסם.
והפעם פתחנו בקסם מיוחד: חגיגת חיבוקים בכיכר, באור קסום של אחה”צ, עם תחפושות ורוח טובה עד מאוד, ששרתה על כולנו, וּבִמיוחד על נועה, עם האצבע הקלה על הדק המצלמה, שהוכיחה שוב, שהאישה הנכונה מופיעה ברגע הנכון –ֹ במקרה זה, כשהצלם המתוכנן לא הִצליח להגיע…

Purim hug Liora
ליאורה פסקר מתחבקת עם תמי

עומר הִפליא להנחות אותנו במעגל ברוח הרגילה והאהובה עם מיקוד מיוחד וּנגיעה פורימית ועם איזון מוצלח בין פנים מוכרות, הנותנות תחושה של המשכיות, לפנים חדשות וּמסקרנות, שהחיבור שלהם/ן לעץ כה טבעי…

עוד חבר הופיע וּפתר סימן שאלה: מה וּמי יהיה על המוזיקה והריקודים? מי אם לא גלסקי הושיע וגרם לרבות מאתנו, בסיוע אלכוהולי מתון, להתנועע בחדווה רבה וּבלתי־מרוסנת…

וּכשהִגּיע הזמן, מבלי להיסחף, אבל גם מבלי למהר, בהדרגה, הכול התפזר, ו…לישון, ממש לא מאוחר…

הדרך לִמסיבת פורים
עוברת בִשבילי סתרים
ירידה במדרגות
עוד מעט אולי נרקוד
הרחוב מחייך חיוך דק, מהוסס
והפיקוס בשלו, לא מחופש
ועל המסיבה אין לך מה לכתוב?
יש ויש, אולי בקרוב

אז הנה כתבתי,
תודה לכולנו על ערב קסום ~~

אלון

אל תשלמו לפייסבוק

א/נשים מסביבנו מתחילים לשלם לפייסבוק תמורת פרסום.

זה גרוע מאוד בעיני. ממש אסור לעשות את זה.

קודם דיברתי על זה עם מישהו שמעביר אצלנו סדנאות לפעמים. הוא התחיל לשלם למנוולים, אומר שאין לו ברירה, זאת הפרנסה שלו וזאת הדרך היחידה להגיע לאנשים. והוא קצת כעס ונעלב כשאמרתי לו כמה אני לא שבע רצון מזה. אני לא שופט אותו – אין בחירות כלכליות קלות בימינו – אבל חושב שאנחנו כקהילה צריכים להתחיל לחפש דרכים אפקטיביות להתנגד לתופעה הזאת.

נניח שאת הולכת במדבר עם עוד קבוצת א/נשים. האוכל מועט, ולא ברור אם יספיק לכולם לכל הדרך. פתאום מופיע מולך שדון, ומציע לך להעביר לרשותו פרי אחד מתיק הגב שלך. בתמורה, הוא ידאג לקחת פרי אחד מכל אחד משותפייך למסע, ולהעביר אותו אלייך. רציונלית זאת עסקה די משתלמת. אבל הרציונליות הזאת היא רציונליות של דילמת האסיר, של א/נשים לא חופשיים שמטפסים אחד על השני בשביל לשרוד, ובסופו של דבר שוקעים הרבה יותר עמוק. אותו השד שהתייצב בפנייך, הציע את אותה עסקה גם לכל שאר החברים למסע, ובסוף כולם נשארים עם פחות.

אנחנו חייבים להרים את העיניים כל אחד מעל לפיתוי האישי הנואש שלו, ולראות את המצב של הקהילה הרחבה שלנו. המון עסקים קטנים, המון א/נשים שעושים דברים נהדרים, כל אחד בתחומו, המון קהל שצמא ללמוד ולשמוע ולקנות בתוך הקהילה. קהל שמודע להבדל בין לשלם לחברים ללזרוק את הכסף לאיזה תאגיד-ללא-תחתית. קהל שמשאביו מוגבלים מאוד, והוא נאלץ לברור בקפידה על מה להוציא את הכסף ועל מה לא. אנחנו נמצאים בתחרות קשה על הקהל הזה, אבל כל תשלום לפייסבוק רק מקטין את העוגה שצריכה להתחלק בינינו. כל תשלום כזה הוא עוד תשלום שאנחנו נאלצים לגלגל על השותפים שלנו ועל הלקוחות שלנו, והם נאלצים לגלגל אותו הלאה, וכך הקהילה כולה נהיית קצת יותר ענייה.

כשפייסבוק מציעים לנו לשלם להם על שיווק, הם בעצם מציעים למכור לנו את העיניים של החברים שלנו. אחר כך הם מספרים לנו שכך וכך א/נשים ראו את הפוסט הזה והזה, תמורה הולמת לכספנו. האם העיניים של החברים שלנו נמצאות בבעלותם? לא ממש. אבל יש להם מונופול על אמצעי התקשורת הקהילתי המרכזי שלנו – מונופול שאנחנו בעצמנו מסרנו לידיהם – וככה הם יכולים לסחוט אותנו, איש איש בבדידותו: אם לא תשלם, נמסך אותך.

***

בסוף כולם יעזבו את הפייסבוק והיא תקרוס בבת אחת. השמועה אומרת שזה הולך לקרות די בקרוב. אבל בינתיים אנחנו צריכים להתמודד עם הסיטואציה החדשה שנכפתה עלינו, והדרך היחידה להתמודד איתה היא להתמודד איתה כקהילה. בתור התחלה, אני מציע לאסוף רשימה של עסקים קטנים שיתחייבו לעולם לא לשלם לפייסבוק על שיווק. אמנם אין דרך לבדוק מי משלם ומי לא – צריך יהיה לסמוך על יושרם של א/נשים – אבל התאגדות תמיד היתה אמצעי ההגנה המוצלח ביותר מול כוח דורסני.

בינתיים רק זורק רעיון לאוויר, בתקווה לפתוח שיחה. תודה על ההקשבה.