שוב קפצנו למים,
יהי אשר יהי…
בהתארגנות רגועה וחסרת יומרות,
ושוב הופתענו לטובה…
כפי שקרה פעם אחר פעם.
התקבצו להן הא~נשים המתאימות/ים ועשו את הקסם.
והפעם פתחנו בקסם מיוחד: חגיגת חיבוקים בכיכר, באור קסום של אחה”צ, עם תחפושות ורוח טובה עד מאוד, ששרתה על כולנו, וּבִמיוחד על נועה, עם האצבע הקלה על הדק המצלמה, שהוכיחה שוב, שהאישה הנכונה מופיעה ברגע הנכון –ֹ במקרה זה, כשהצלם המתוכנן לא הִצליח להגיע…
ליאורה פסקר מתחבקת עם תמי
עומר הִפליא להנחות אותנו במעגל ברוח הרגילה והאהובה עם מיקוד מיוחד וּנגיעה פורימית ועם איזון מוצלח בין פנים מוכרות, הנותנות תחושה של המשכיות, לפנים חדשות וּמסקרנות, שהחיבור שלהם/ן לעץ כה טבעי…
עוד חבר הופיע וּפתר סימן שאלה: מה וּמי יהיה על המוזיקה והריקודים? מי אם לא גלסקי הושיע וגרם לרבות מאתנו, בסיוע אלכוהולי מתון, להתנועע בחדווה רבה וּבלתי־מרוסנת…
וּכשהִגּיע הזמן, מבלי להיסחף, אבל גם מבלי למהר, בהדרגה, הכול התפזר, ו…לישון, ממש לא מאוחר…
הדרך לִמסיבת פורים
עוברת בִשבילי סתרים
ירידה במדרגות
עוד מעט אולי נרקוד
הרחוב מחייך חיוך דק, מהוסס
והפיקוס בשלו, לא מחופש
ועל המסיבה אין לך מה לכתוב?
יש ויש, אולי בקרוב
אז הנה כתבתי,
תודה לכולנו על ערב קסום ~~
אלון
