טוב, אז קוראים לי רביב, אני בן 25, ואני גר בעץ מאז שעברנו לגור במשותף, בערך מאמצע פברואר.
שלושה ימים בשבוע אני עובד בחברת תוכנה, אשר חלק מהשכר הולך כדי להחזיק את משק הבית בעץ
בשאר הזמן שלי אני מתעסק בעיקר במוזיקה, אני כרגע מנגן על בס בכמה הרכבים, וגם לוקח שיעורים מקצועיים בגיטרה, בס ופיתוח קול.
באוקטובר הקרוב אני אתחיל ללמוד גיטרה במכללת רימון, עם תכנית רחוקה בעתיד של אולי להשלים את הלימודים לתואר במכללה מעבר לים.

לעץ הגעתי כשידידה שלי מצאה “סדנת שוקולדים וגלידות טבעוניים ואורגניים” שרצתה שנעבור ביחד,
מהרגע הראשון הכל היה מקסים : האוכל, הבית, הרעיונות והטריקים שפשוט לא חשבתי עליהם, וכמובן האנשים.
מהר מאוד התחלתי להגיע לעוד פעילויות של העץ, שהאהובות עליי מביניהן היו ארוחות הרחוב (שכיום אני מארגן, מוזמנות ומוזמנים להגיע כל יום רביעי בשעה שבע לכיכר ביאליק עם אוכל טבעוני, עדיף ביתי, וכלי אוכל רב פעמיים), וארוחות שישי.
באותה מהירות התחלתי לבלות שם הרבה זמן.

בערך באותו זמן התחלתי לחשוב על פתרונות לדברים שהעסיקו אותי:
איך אני יכול למצוא מקום שאני אוכל לגור בו בלי לדאוג מזה שיזרקו אותי משם אחרי שנה? או שיעלו לי את מחיר שכר הדירה סתם?
אם כשאני עובד יותר, אני מרוויח יותר, ורק מבזבז יותר במקום לחסוך, האם אפשר לבזבז פחות, וככה לעבוד פחות ולפנות זמן כדי להתעסק בעוד דברים שמעניינים אותי?
במעבר על חיי הבגרות העצמאיים, האם אני מרוצה מהפתרונות במקובלים המוצעים לי בחברה בה אני חי?
האם אני רוצה להתחתן עם בת זוג? האם אני רוצה להביא ילדים לעולם? האם הייתי רוצה לשלוח אותם לבית ספר? האם הייתי רוצה שאני ובת זוגתי(העתידית) נעבוד בעוד ילדינו(העתידיים) בבית ספר, ומשם לצהרון, ומשם לחוגים?

בכל הפתרונות האלה ראיתי פגמים רבים, וניכור.. משפחתי, חברתי, אינטלקטואלי.
והתחלתי להגיע למסקנה שאולי צריך לבדוק אלטרנטיבות יותר שיתופיות.
אז כן, אני לא חושב כרגע על לגדל ילדים, ובאיזה מסגרת חינוכית הם ילמדו ואיך אני אפרנס אותם, אבל את הצעד לכיוון חיים שיתופיים התחלתי.

וכמו שהרבה שאלות פה נשארו פתוחות, כנראה שגם הניסיון הזה נמצא בסימן שאלה.
דברים הם לא ידועים מראש, וחשוב לבדוק את כל האופציות שמוצעות, גם כדי לדעת מה עובד, וגם כדי לדעת מה לא.

מכין גרפיטי מטחב.. סה”כ היה דיי כשלון